תיקון עפעף צנוח – פטוזיס Ptosis במבוגר

עפעף צנוח הוא מצב בו שפת העפעף מתקרבת או מכסה את האישון תוך יצירת הפרעה תפקודית ואסתטית. תופעה זו עשויה להיגרם עקב מגוון של סיבות: שינויים הקשורים לגיל ובעיות רפואיות או תורשתיות.
אבחון סוג הפטוזיס הינו בעל חשיבות רבה בתכנון הניתוח.

בניתוח מחזקים את השריר המרים את העפעף או מקצרים חלק מרקמות העפעף וכך מביאים את העפעף למנח הנכון והמתאים ביותר.

הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית ואורך כ-45-20 דקות.

כעבור שבוע מסירים את התפרים, ולאחר עשרה ימים עיקר הנפיחות הנלווית לניתוח חולפת.
התוצאה הרצויה מבחינתנו היא שיפור משמעותי במראה הכללי מבלי ליצור מראה מוגזם ובולט מדי.

קריאה מורחבת


לפניפטוזיס לפני

אחרי פטוזיס אחרי


לפניPtosis לפני

אחרי Ptosis אחרי


לפנילפני

אחרי אחרי


לפניעפעף צנוח במבוגר לפני

אחרי עפעף צנוח במבוגר אחרי


לפני
פטוזיס לפני

אחרי
פטוזיס אחרי

 

פטוזיס – התופעה

פטוזיס הוא מונח המתאר עפעף צנוח, מצב בו שפת העפעף העליון חוצה את העין בגובה נמוך ואף מסתירה את האישון ברמות שונות.

תופעה זו גורמת להפרעה אסתטית או הפרעה תפקודית הנגרמת כתוצאה מחסר בשדה הראיה או התעייפות עקב צורך מתמיד להרים את המצח והגבות.

פטוזיס יכול להיות מולד או נרכש, כלומר מתפתח במהלך החיים. ההפרעה הנרכשת מופיעה ברוב המקרים בגיל המבוגר כתוצאה מהיחלשות של שריר הלבטור (Levator) המרים את העפעף, או נובעת ממגוון רחב של סיבות: טראומה, שימוש ממושך בעדשות מגע, מחלות בהם פעולת עצב שריר אינה תקינה, דלקות כרוניות, סיבות נוירולוגיות שונות ועוד. פטוזיס יכול להיות חד-עיני או דו-עיני.

את הסיבה לפטוזיס נאתר בדרך-כלל בפגישת ההיכרות ואם נמצא לנכון נבצע בירור רפואי עוד לפני שנשקול ניתוח. פטוזיס יכול להיות משולב עם צניחה של הגבות או עם עודפי עור בעפעפיים, ואם כך הרי התיקון הניתוחי יהיה שונה. הטיפול בצניחת הגבות או בעודפי עור בעפעפיים יפורט בנפרד (הרמת גבות, הרמת עפעפיים).

מתי כדאי לעבור ניתוח תיקון עפעף צנוח (פטוזיס)?

כאשר ההפרעה הקוסמטית או התפקודית הינה משמעותית ושללנו אפשרות של מחלת רקע.

איך מבצעים ניתוח תיקון עפעף צנוח – פטוזיס?

הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית, במידת הצורך בתוספת טשטוש, ובמיעוט המקרים בהרדמה כללית.

ישנן כמה שיטות לתיקון צניחת העפעף המותאמות לאופייה של ההפרעה ולסיבתה.

אם אין מניעה מיוחדת אנו מעדיפים טכניקה ניתוחית קצרה ופשוטה שגם אינה כרוכה בצלקת ניתוחית כלל שכן היא מבוצעת מצידו הפנימי של העפעף (Fasanella/Mullerectomy). בטכניקה זו הופכים את העפעף, מקצרים את רקמת העפעף מצידו הפנימי ומעבירים תפר שרק קצותיו בולטים מבחוץ.

בשיטה אחרת (Levator Advancement) מבצעים חתך רוחבי בעור העפעף לכל אורכו, חושפים את שריר הלבטור המרים את העפעף, ובאמצעות תפרים פנימיים מקצרים את טווח הפעולה של השריר ובכך מרימים את העפעף לגובה הרצוי.

במצב בו פעולת שריר הלבטור המרים את העין חלשה מאוד או לא קיימת כלל, שתי הטכניקות לעיל אינן עוזרות, ולכן יוצרים על-ידי רצועת סיליקון (או חומר אחר) מתלה פנימי המחבר בין הגבות לעפעף (sling). גובה העפעף עולה, ובנוסף נגרמת תנועה רצונית (מוגבלת) של פתיחה וסגירה של העפעף על-ידי תנועת הגבות מעלה-מטה.

הטכניקה המתאימה ביותר לכל מטופל נקבעת כבר במרפאה במעמד פגישת ההיכרות.

בהתאם לטכניקה הנבחרת משך הניתוח נע בין 20-10 דקות לכל עפעף (ניתוח דו צדדי בין 40-20 דקות).

פרטים נוספים ניתן למצוא ב- הכנות לניתוח וב- הניתוח.

אחרי הניתוח

מניחים קומפרסים קרים למשך 24 שעות.

אין כאבים אחרי הניתוח, אך ישנה נפיחות רבה והופעה של שטפי דם שיכולים להתפשט גם לעפעפיים התחתונים. אל דאגה, שינויים אלה ייעלמו לאחר כ-10 ימים.

מטפלים בטיפות עיניים או במשחה המכילים אנטיביוטיקה וסטרואידים (הספיגה בגוף היא קטנה מאוד ואינה משפיעה על איברים אחרים).

בכל השיטות מוציאים את התפרים אחרי שבוע במרפאה. הסרת התפרים אינה כואבת כלל.

פרטים נוספים באשר להחלמה ולהנחיות אחרי הניתוח תוכלו למצוא ב-ההחלמה.

תוצאות וסיבוכים אפשריים של ניתוח עפעף צנוח – פטוזיס

התוצאה של ניתוח תיקון צניחת העפעף היא בדרך כלל טובה מאוד ופותרת את ההפרעה התפקודית והאסתטית. חסרונו של הניתוח, ולא משנה באיזו טכניקה, שלמרות הקפדה על תכנון הניתוח ומהלכו התוצאה לא תמיד צפויה. אחרי כחודש וחצי ניתן להעריך את התוצאה הסופית.

בערך ב-10% מן המקרים יש צורך בניתוח נוסף לתיקון הרמה לא מספקת, הרמת יתר או אסימטריה בולטת בין העיניים.

סיבוכים נוספים שעלולים לקרות למעט האמור הינם:

סיבוך הקשור בתפרים – שפשוף של הקרנית כתוצאה מתפר בולט לכיוון העין. במצב כזה עד הוצאת התפרים מניחים עדשת מגע טיפולית הפותרת את הבעיה.

סיבוך הקשור בהרמת יתר – העין אינה נסגרת לגמרי, דבר הגורם ליובש וצריבה. בחלק גדול מן המקרים הסיבוך חולף עם הזמן, ובינתיים מטפלים בתכשירי דמעות המשמרים את רטיבות העין. אם התופעה אינה חולפת יש לשקול תיקון ניתוחי.

אי-נוחות – אחרי הניתוח יכולות להופיע תופעות שונות כגון הפרעה קלה בראיה, כאבים, דקירות, דמעת. הפרעות אלה הינן ככלל זמניות וחולפות.

שאר הסיבוכים הינם נדירים.